הימין הלא מתנצל של הצל ✔

תמיר מורג

אז מה הסיפור עם "אם כל הפצצות" והאם היא באמת בדרך לישראל באדיבות ממשל טראמפ? התשובה הקצרה היא: לא, למרות שטף הפרסומים בנושא אתמול.

נתחיל בעניין הכי טריוויאלי: לישראל אין אף מטוס קרב שמסוגל להרים את ה-GBU-43/B MOAB (הפירוש של MOAB הוא Massive Ordnance Air Blast, שהפך באופן לא רשמי ל-Mother of All Bombs בגלל ממדיה העצומים של הפצצה)

נכון, תיאורטית ניתן אולי להתקין אותה על הרקולס או על מטוסי הבואינג 707 של חיל האוויר, אבל אלה מטוסים פגיעים למדי גם לאש נ"מ טקטי, מהסוג שישראל לא השמידה באיראן (מה שהושמד זה רוב מערך הנ"מ האסטרטגי לטווח ארוך, בעיקר סוללות S-300).

בנוסף, MOAB היא בכלל לא מפצחת בונקרים, והרלוונטיות שלה לתקיפת מטרות מבוצרות בעומק האדמה באיראן קטנה, אם בכלל קיימת. מדובר בפצצה שמיועדת לגרום נזק עצום מעל פני הקרקע, למבנים ולכוחות חשופים. לשם כך היא שוקלת כמעט 10 טון, שמתוכם 8.5 טון (86% ממשקל הפצצה) הם תערובת חזקה במיוחד של חומרי נפץ.

זה לא רק משקל עצום של חומר נפץ, זה גם אחוז חריג ממשקל הפצצה הכולל. לשם השוואה, בפצצות MK-84 - אלה הן הפצצות הכבדות המפורסמות שממשל ביידן לא רצה להעביר לישראל - יש 429 ק"ג של חומר נפץ מתוך משקל כולל של הפצצה שעומד על כ-925 ק"ג, זאת אומרת - כ-46% בלבד מהמשקל.

כל זה הופך את ה-MOAB למפלצת מעל הקרקע, אבל זה לא מבטיח חדירות טובה לעומק הקרקע. להפך: בשביל זה נדרש שלפצצה יהיה גוף פלדה כבד מאוד ואחוז חומר נפץ נמוך הרבה יותר, אפילו מזה שקיים בפצצות רגילות שאינן MOAB. משקל המעטפת ("הגוף"), ולא חומר הנפץ, הוא האלמנט שמייצר את החדירות לעומק הקרקע, בזכות האנרגיה הקינטית האדירה שבה הפצצה פוגעת במטרה בזווית כמעט אנכית.

מישהו פשוט עשה סלט, ובלבל בין GBU-43/B MOAB ל-GBU-57A/B MOP, שהיא מפצחת הבונקרים האימתנית של חיל האוויר האמריקני, וביכולתה לחדור לפחות 60 מטר של אדמה או שכבת בטון מזוין בעובי 18 מטר (תלוי כמובן בסוג האדמה ובסוג הבטון, וגם בדגם הספציפי של הפצצה)

כדי להשיג את החדירות הזו, ה-GBU-57 שוקלת כ-13,600 ק"ג (המשקל המדויק תלוי בדגם), כשמתוכם כ-10,400 ק"ג (כ-76%) הם מעטפת הפלדה המחוזקת שמייצרת את החדירות חסרת התקדים שלה, ו"רק" כ-2,400 ק"ג (כ-18%) הם חומר הנפץ שמייצר את הפיצוץ לאחר החדירה לעומק הקרקע (6% הנותרים של המשקל הם מערכות הנחיה, כנפונים וכו').

אז איך נולד הסיפור על כך ש"אם כל הפצצות" בדרך לישראל? זה לא לגמרי ברור, אבל אם הצלחתי להתחקות אחר השתלשלות האירועים, היא כנראה החלה בתשובה של סטיב ויטקוף לכתב ששאל אם ארה"ב תספק לישראל מפצחות בונקרים כבדות. ויטקוף נפנף את השאלה בדיפלומטיות עם תשובה ש"לישראל כבר יש מפצחות בונקרים" (זה נכון, אבל הרבה יותר קטנות) ומשם איכשהו ציטטו אותו בחלק מכלי התקשורת כאילו השיב בחיוב, בלבלו בין ה-MOAB ל-GBU-57, והשאר היסטוריה...

www.tgoop.com/TheBigBadShadow/133901

36.9K viewsFeb 10 at 22:52

תמיר מורג

אז מה הסיפור עם "אם כל הפצצות" והאם היא באמת בדרך לישראל באדיבות ממשל טראמפ? התשובה הקצרה היא: לא, למרות שטף הפרסומים בנושא אתמול.

נתחיל בעניין הכי טריוויאלי: לישראל אין אף מטוס קרב שמסוגל להרים את ה-GBU-43/B MOAB (הפירוש של MOAB הוא Massive Ordnance Air Blast, שהפך באופן לא רשמי ל-Mother of All Bombs בגלל ממדיה העצומים של הפצצה)

נכון, תיאורטית ניתן אולי להתקין אותה על הרקולס או על מטוסי הבואינג 707 של חיל האוויר, אבל אלה מטוסים פגיעים למדי גם לאש נ"מ טקטי, מהסוג שישראל לא השמידה באיראן (מה שהושמד זה רוב מערך הנ"מ האסטרטגי לטווח ארוך, בעיקר סוללות S-300).

בנוסף, MOAB היא בכלל לא מפצחת בונקרים, והרלוונטיות שלה לתקיפת מטרות מבוצרות בעומק האדמה באיראן קטנה, אם בכלל קיימת. מדובר בפצצה שמיועדת לגרום נזק עצום מעל פני הקרקע, למבנים ולכוחות חשופים. לשם כך היא שוקלת כמעט 10 טון, שמתוכם 8.5 טון (86% ממשקל הפצצה) הם תערובת חזקה במיוחד של חומרי נפץ.

זה לא רק משקל עצום של חומר נפץ, זה גם אחוז חריג ממשקל הפצצה הכולל. לשם השוואה, בפצצות MK-84 - אלה הן הפצצות הכבדות המפורסמות שממשל ביידן לא רצה להעביר לישראל - יש 429 ק"ג של חומר נפץ מתוך משקל כולל של הפצצה שעומד על כ-925 ק"ג, זאת אומרת - כ-46% בלבד מהמשקל.

כל זה הופך את ה-MOAB למפלצת מעל הקרקע, אבל זה לא מבטיח חדירות טובה לעומק הקרקע. להפך: בשביל זה נדרש שלפצצה יהיה גוף פלדה כבד מאוד ואחוז חומר נפץ נמוך הרבה יותר, אפילו מזה שקיים בפצצות רגילות שאינן MOAB. משקל המעטפת ("הגוף"), ולא חומר הנפץ, הוא האלמנט שמייצר את החדירות לעומק הקרקע, בזכות האנרגיה הקינטית האדירה שבה הפצצה פוגעת במטרה בזווית כמעט אנכית.

מישהו פשוט עשה סלט, ובלבל בין GBU-43/B MOAB ל-GBU-57A/B MOP, שהיא מפצחת הבונקרים האימתנית של חיל האוויר האמריקני, וביכולתה לחדור לפחות 60 מטר של אדמה או שכבת בטון מזוין בעובי 18 מטר (תלוי כמובן בסוג האדמה ובסוג הבטון, וגם בדגם הספציפי של הפצצה)

כדי להשיג את החדירות הזו, ה-GBU-57 שוקלת כ-13,600 ק"ג (המשקל המדויק תלוי בדגם), כשמתוכם כ-10,400 ק"ג (כ-76%) הם מעטפת הפלדה המחוזקת שמייצרת את החדירות חסרת התקדים שלה, ו"רק" כ-2,400 ק"ג (כ-18%) הם חומר הנפץ שמייצר את הפיצוץ לאחר החדירה לעומק הקרקע (6% הנותרים של המשקל הם מערכות הנחיה, כנפונים וכו').

אז איך נולד הסיפור על כך ש"אם כל הפצצות" בדרך לישראל? זה לא לגמרי ברור, אבל אם הצלחתי להתחקות אחר השתלשלות האירועים, היא כנראה החלה בתשובה של סטיב ויטקוף לכתב ששאל אם ארה"ב תספק לישראל מפצחות בונקרים כבדות. ויטקוף נפנף את השאלה בדיפלומטיות עם תשובה ש"לישראל כבר יש מפצחות בונקרים" (זה נכון, אבל הרבה יותר קטנות) ומשם איכשהו ציטטו אותו בחלק מכלי התקשורת כאילו השיב בחיוב, בלבלו בין ה-MOAB ל-GBU-57, והשאר היסטוריה...

BY הימין הלא מתנצל של הצל